החלטה
לפניי התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב. דיון בהתנגדות התקיים היום.
על פי הנטען בכתב התביעה, נותר המבקש חייב למשיבה, בגין עסקה שבמסגרתה רכש מכשירי טלפון ושירותים סלולאריים, סכום של 12,420 ₪. במסגרת הדיון הבהירה ב"כ המשיבה, כי סכום זה מורכב מיתרת חוב בגין שני מכשירי טלפון (מסוג "אייפון 4"), בסך 4,230 ₪ כל אחד, ומיתרת חוב בגין שימוש במכשירים, בסך 3,960 ₪.
לטענת המבקש, בחודש ספטמבר 2010 התקשר עם המשיבה בעסקה לרכישת שני מכשירי טלפון ושירות סלולארי. כשנה לאחר מכן, ביקש לשדרג את המכשירים שרכש ולרכוש מכשירי אייפון 4 במקומם. הוסכם עם המשיבה, כי המכשירים הישנים יוחזרו, ויינתן זיכוי בסך 2,000 ₪ עבורם. הזיכוי אכן ניתן, אך לאחר מכן, לטענת המבקש, הגיעו חיובים חריגים, עליהם חלק. בשל המחלוקת, כך לטענתו, ניתקה המשיבה את המכשירים. לאחר מכן, הגיע המבקש למשרדי המשיבה, והסכים לסלק את החוב שהצטבר, בסך 2,243 ₪, ולהמשיך לעשות שימוש בקווים. המבקש נתן למשיבה את פרטי האשראי שלו, לצורך תשלום חוב זה בשלושה תשלומים. לטענת המבקש, לאחר מכן הוחזרו הקווים לשימוש. בהמשך, כאשר ביקש לעשות שימוש בכרטיס האשראי שלו, התברר לו כי לא ניתן להשתמש בו, לאחר שכל המסגרת נוצלה. להפתעתו, בירור שערך בחברת האשראי העלה, כי מלבד החיוב האמור נרשמה על כרטיס האשראי עיסקה נוספת, באותו סכום, כעיסקה "בהמתנה", ובשל כך לא ניתן לו יותר אשראי על ידי חברת האשראי. לאחר ששב ופנה למשיבה, על מנת לבטל את העיסקה הכפולה, אך נתקל בסירוב מצדה, נאלץ לבטל את כל העיסקה, כך שגם התשלום שהודה בו והסכים לשלמו – בוטל. בהמשך גבתה ממנו המשיבה, באמצעות כרטיס האשראי, סכום של 1,731 ₪, והמבקש סבר, לטענתו, כי בכך הוסדר החוב, וכי המשיבה הכירה בטעותה, והסכימה להסתפק בפחות לסילוק החוב. לאחר שפנה המבקש למשיבה התברר לו, כי אין מדובר בטעות, וכי המשיבה אינה לוקחת אחריות על הניסיון לחייב את כרטיס האשראי שלו בסכום כפול. לכן, לטענת המבקש, החליט לנייד את הקווים שלו לחברה אחרת. מהלך זה גרם, לטענת המבקש, לכך שהחשבונות "התנפחו", וכעת הוא נדרש לשלם סכום העולה בהרבה על חובו.
בדיון שהתקיים לפניי אימץ אביו של המבקש את תצהיר המבקש, ונחקר במקומו, זאת על רקע הנכות ממנה סובל המבקש. בחקירתו חזר אביו של המבקש על עיקרי הדברים.
לטענת המשיבה, אין בפי המבקש אלא טענות כלליות. הוא מודה כי נותר חוב, אך אינו מפרט את חובו, ואינו מפרט את יתר טענותיו. לטענת המשיבה, התקבול שהתקבל באמצעות כרטיס האשראי, בסך 1,731 ₪, לא היה במקום החיוב שסורב (2,243 ₪), אלא מדובר בחיוב אחר, שנדרש בטרם בוטל החיוב האמור. לטענת המשיבה, החוב לא הסתכם בסכום הנטען על ידי המבקש, אלא בסכום גבוה יותר. החוב נשוא התביעה משקף את יתרת חובו של המבקש, לאחר ניכוי התשלומים שהתקבלו בפועל.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי יש ליתן למבקש רשות להתגונן.
ראשית יש לציין, כי לכתב התביעה לא צורף הסכם, ולא צורפה ראייה בכתב כנדרש, אשר יש בה כדי להעיד על עצם ההתקשרות החוזית בין הצדדים, כמו גם על תנאיה. כל שצורף הוא "דו"ח פעולות ללקוח" ובו רשימה של תנועות חיוב וזיכוי. אמנם, המבקש אינו מכחיש את ההסכם עצמו, אך אין בכך כדי לפטור את המשיבה, המבקשת להגיש תביעה בסדר דין מקוצר (או כתובענה בהוצאה לפועל), מלצרף לתביעתה את ההסכם, על כל תנאיו, ולפרט את אופן חישוב הסכום הקצוב שהיא תובעת.
על רקע זה, טענות המבקש כי סכום החוב הנתבע אינו ברור; כי טרם התרחש אירוע ההתכחשות לעיסקה נאמר לו שישנה יתרת חוב בסך 2,243 ₪, ובהמשך התברר כי ישנו חוב נוסף; וכי יתרות הציוד לאחר התשלומים שבוצעו (למעלה מ-4,200 ₪ בגין כל אחד מהמכשירים) – אינן סבירות; נראות כטענות המצדיקות בירור וליבון, כאשר תנאי העיסקה עצמם אינם ידועים ואינם מפורטים בכתב התביעה או בנספחיו.
שנית, בפי המבקש טענות הנוגעות להתנהלות המשיבה, ולנזק שגרמה לו במעשיה, ואף טענות אלו עשויות להקים לו הגנה, כטענת קיזוז. אמנם, בשלב זה לא העלה המבקש טענת קיזוז ברורה ולא כימת אותה בסכום, אך הוא יוכל לעשות כן בהמשך, אף במסגרת תביעה שכנגד אשר, לטענתו, הוא מבקש להגיש. לא למותר לציין, כי המבקש אינו מיוצג על ידי עורך דין, וטענותיו אמנם הועלו באופן כללי ובלתי מפורט, אך נראה כי הדבר נבע מהעדר ידע וחוסר התמצאות בהליך המשפטי. אין בכך כדי לשלול ממנו את יומו בביהמ"ש.
סיכומו של דבר, אני רואה לנכון ליתן למבקש רשות להתגונן.
הליכי הוצל"פ מעוכבים. התצהיר ישמש כתב הגנה.
נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.
התובעת תגיש תצהיר מטעמה, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו. אם לא יוגש תצהיר מטעם התובעת, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.
עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובעת לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ד, 16 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.